בזבוז מזון בבית הישראלי: למה זה קורה ומה כל אחד יכול לעשות

בכל פעם שאנחנו זורקים לפח לחם שהתייבש, ירקות שהתרככו או שאריות מארוחת שישי, אנחנו משתתפים בתופעה רחבה בהרבה ממה שנדמה. בזבוז מזון הוא בעיה עולמית, וישראל אינה יוצאת דופן. ארגונים העוסקים בנושא מעריכים כבר שנים שחלק ניכר מהמזון שמיוצר בארץ אינו מגיע לצלחת, וחלק גדול מהבזבוז מתרחש דווקא בבית. ההבנה של הסיבות היא הצעד הראשון לשינוי.

איפה המזון הולך לאיבוד

בזבוז מזון מתרחש לאורך כל השרשרת: בשדה, כשתוצרת לא נקטפת או לא עומדת בדרישות הקוסמטיות של השוק; בשלבי האחסון וההובלה; ברשתות השיווק, כשמוצרים מגיעים לתאריך התפוגה; במסעדות ובאולמות אירועים; ולבסוף בבתים הפרטיים.

השלב הביתי הוא המשמעותי ביותר מבחינת הצרכן, כי כאן ההשפעה שלנו היא ישירה. מזון שנזרק בבית כבר עבר את כל שלבי הייצור, ההובלה והשיווק, כך שכל המשאבים שהושקעו בו הולכים לאיבוד. במילים אחרות, תפוח שנזרק מהמקרר שלנו עולה יותר, מבחינה סביבתית וכלכלית, מתפוח שנשאר על העץ.

המחיר הכלכלי למשפחה

משפחות רבות לא מודעות לכמה כסף הן זורקות בפועל. אם חושבים על זה, כל מוצר שנזרק הוא כסף ששולם בקופה ולא הניב כלום. כשמצרפים את כל הלחם, הירקות, מוצרי החלב והשאריות שנזרקים לאורך השנה, מגיעים לסכום שעשוי להפתיע.

בתקופה של יוקר מחיה, צמצום הבזבוז הוא אחת הדרכים הפשוטות ביותר לחסוך. בניגוד לחיפוש אחרי מבצעים או למעבר לסופר זול יותר, כאן החיסכון מגיע מתוך הבית, בלי לוותר על שום דבר. כל מוצר שאנחנו לא זורקים הוא מוצר שלא נצטרך לקנות שוב.

ההשלכות הסביבתיות

מעבר לכסף, לבזבוז מזון יש מחיר סביבתי כבד. ייצור מזון צורך מים, קרקע, אנרגיה, דשנים ודלק להובלה. כשהמזון נזרק, כל המשאבים האלה מבוזבזים. בנוסף, מזון שמגיע להטמנה באתרי פסולת מתפרק ומשחרר גזים שתורמים להתחממות כדור הארץ.

במדינה כמו ישראל, שבה המים יקרים והשטחים החקלאיים מוגבלים, המשמעות של בזבוז מזון חדה במיוחד. כל עגבנייה שנזרקת היא גם מים שהושקעו בגידולה באקלים צחיח.

למה אנחנו זורקים

הסיבות לבזבוז המזון הביתי מגוונות. אחת הנפוצות היא קנייה של יותר מדי, בגלל מבצעים, קנייה ללא רשימה או חשש שלא יהיה מספיק. סיבה נוספת היא אחסון לא נכון, שגורם למזון להתקלקל מהר יותר. ירקות שנשמרים במקום לא מתאים, לחם שנשאר חשוף ומוצרים שנדחקים לחלק האחורי של המקרר ונשכחים שם.

גם בלבול בין סוגי התאריכים על האריזה מוביל לזריקה מיותרת. רבים זורקים מוצרים יבשים שעברו את התאריך המודפס, למרות שהם עדיין ראויים למאכל. בנוסף, התרבות הישראלית של שולחן עמוס ונדיב, במיוחד בחגים ובאירועים, מובילה לבישול של כמויות גדולות בהרבה ממה שנאכל.

אחסון נכון שמאריך את חיי המזון

חלק ניכר מהמזון שנזרק לא היה צריך להתקלקל מלכתחילה. אחסון נכון יכול להאריך את חייהם של מוצרים רבים בימים ואף בשבועות. עגבניות, בננות ואבוקדו, למשל, שומרים על הטעם שלהם טוב יותר מחוץ למקרר עד שהם מבשילים. עשבי תיבול טריים נשמרים היטב כשהם עטופים במגבת נייר לחה בתוך קופסה סגורה.

לחם מחזיק יותר זמן בשקית בד או בקופסת לחם מאשר בשקית ניילון סגורה, שבה הוא עלול להתעפש. אם יודעים שלא נאכל את כל הכיכר בתוך יומיים, עדיף לפרוס ולהקפיא חצי ממנה מיד. כך אפשר להוציא פרוסות לפי הצורך ולקלות אותן ישר מהמקפיא.

מוצרי מעדנייה פרוסים, כמו נקניקים וגבינות, רגישים במיוחד. כדאי לקנות אותם בכמויות קטנות, לשמור בקופסה סגורה ולצרוך תוך ימים ספורים. גם בפירות ובירקות כדאי להפריד בין סוגים מסוימים, שכן חלקם משחררים גז שמאיץ הבשלה של אחרים, וזה גורם להם להתקלקל מהר יותר.

צעדים פשוטים בבית

החדשות הטובות הן שצמצום בזבוז המזון לא דורש מאמץ גדול. כמה הרגלים פשוטים יכולים לעשות הבדל משמעותי. הראשון הוא תכנון: רשימת קניות מבוססת על תפריט שבועי ובדיקה של מה שכבר יש בבית לפני היציאה לקנות.

השני הוא סידור המקרר לפי עקרון ראשון נכנס, ראשון יוצא: המוצרים החדשים נכנסים מאחור, והישנים עוברים קדימה. השלישי הוא שימוש במקפיא כחבר: לחם, בשר, שאריות תבשיל ואפילו פירות בשלים מדי אפשר להקפיא ולהשתמש בהם מאוחר יותר.

• כתבו רשימת קניות לפני כל קנייה
• סדרו את המקרר כך שהמוצרים הישנים נמצאים מקדימה
• הקפיאו לחם, שאריות ופירות בשלים
• הבחינו בין תאריך לשימוש לבין תאריך מומלץ
• בשלו כמויות שמתאימות למספר הסועדים

יוזמות בקהילה

לצד ההרגלים הביתיים, פועלים בישראל ארגונים ויוזמות שאוספים עודפי מזון ממסעדות, אולמות, חקלאים ורשתות, ומעבירים אותם לנזקקים. גם אפליקציות שמאפשרות לעסקים למכור בסוף היום מזון שלא נמכר במחיר מוזל צוברות פופולריות. מעדניות ומאפיות רבות משתתפות ביוזמות כאלה, וכך מצמצמות בזבוז ומגיעות ללקוחות חדשים.

גם קומפוסטציה היא חלק מהפתרון. כשבכל זאת נשארות קליפות, שאריות ירקות ומזון שאינו ראוי עוד למאכל, הפרדה שלהן לפח ייעודי או לקומפוסטר ביתי או קהילתי מונעת את הגעתן לאתרי ההטמנה. רשויות מקומיות רבות מעודדות הפרדת פסולת אורגנית, ובגינות קהילתיות רבות פועלים קומפוסטרים שהתושבים מוזמנים להשתמש בהם.

לסיכום, בזבוז מזון הוא בעיה גדולה עם פתרונות קטנים. כל משפחה שמשנה כמה הרגלים פשוטים חוסכת כסף, תורמת לסביבה ומשתתפת במאמץ רחב יותר. השינוי מתחיל במקרר שלנו, ברשימת הקניות שלנו ובהחלטה פשוטה לא לזרוק מה שעוד אפשר לאכול.